"מנסיוני בשדה הקרב למדתי, שלתוכניות אין ערך, אך לתכנון אין תחליף" (דוייט אייזנהאואר)
תמיד מעירים לי על העובדה כי אינני ''ספונטנית''.
או ''כבדה'' כלשון המילון העברי מאת הרב גוגל.
אני אוהבת לתכנן תוכניות!!!!!!!!!
חברותיי כבר מתוסכלות ולכן ממעטים להזמין אותי לצאת, וכשמזמינים זה או כי לא כולן מיואשות או משום הנימוס המחייב.
''תהיי יותר ספונטנית!'' , '' את בת 18 אבל מתנהגת כמו בת 70!!'' ''תהיי יותר קלילה'' , ''צאי מהכבדות המעצבנת שלך'' ועוד ועוד ועוד...
ואני אומרת לא עוד!
נמאס
מה רע בלתכנן תוכניות?!?!
פעם, אנשים פתחו יומן בשביל לראות מה הזמן הפנוי בשביל שניהם כדי שיוכלו להיפגש. אבל היום זו כבר ליגה אחרת לגמרי: ברגע שאחד הצדדים
קובע, אתה חייב להיכנע לתחנונים ולבקשות. למה? כובע.
הדבר שמאפיין אנשים ספונטניים בצורה מובהקת הוא הרצון שלהם לחנך את שאר העולם להיות כמותם. כמו כת.
הרי אם נאמר את האמת, נגלה כי דווקא תכנון הזמן הוא זה שיביא למיצוי כל האופציות ולהביא אותי להיות מאושרת באמת.
אותי.
לא אותנו, לא אתכם.
אותי.
כמו שאני, המתכננת, לא כופה את השקפתי עליכם, אנא, אתם הספונטניים, אל תכפו את השקפתכם עליי.

