תודה קטנה לבורא עולם

מאז ומתמיד לא אהבתי את השם שלי.

הודיה.

איזה מן שם זה?!?!

שם מוזר..

כשהייתי קטנה, תמיד הייתי מוסיפה לשם שלי איזשהו תואר: אמא הודיה, סבתא הודיה, דודה הודיה...

וזה היה נשמע לי דיי מוזר.

כאילו.. מה הסיכויים שכשאני אהיה סבתא, יהיו סבתות בשם הזה.. ?!?  הודיה זה לא שם של סבתא!! זה שם... אחר...

השבוע  יש לנו יישום נושא שנתי בבית הספר.

הנושא הוא: תפילה.

אתמול, באחד משיעורי התושב''ע שלנו, נכנס הרב לכיתה, ולא אמר מילה.

''הרב, איזה מחברת להוציא?''

''הרב, לומדים דינים או לקט?''

ובינתיים, הרב מסתובב אל הלוח ומוחק בשקט.

''אני רוצה לדבר איתכם היום בנושא תפילה- שיהי קשור קצת לנושא השבועי שלנו.''

הוא שאל אותנו לאיזה פסוק או קטע אנחנו הכי מתחברות בתפילה.  בקטע שלי עלה לראש היה מתפילת קבלת שבת ב ''לכו נרננה''  לקראת הסוף כשאומרים: ''משה ואהרון וכוהניו ושמואל בקוראי שמו...''

''ומהן המילים שאליהן את מתחברת בקטע הזה''? שאל אותי הרב.

''רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קודשו, כי קדוש ה' אלוקינו'' , עניתי.

''למה'?'' הוא שאל.

לא ידעתי מה לענות.

בעקבות שאלות נוספות ששאל, מניתי את האירועים בחיי  שקרה לי בהם נס.

לאט לאט, גיליתי שחיי לוו בנס כבר מהיום בו נולדתי...

זה התיחל בכך שהקב''ה חמל עליי, והציל אותי ממוות מפני שנולדתי פחות מקילו (משקל מאוד לא סביר לעובר שרק נולד), והציל אותי ממחלות נוספות בבית החולים.  לאחר כמה שנים, ניצלתי פעמיים מטביעה. פעם בים- שם אבא שלי הציל אותי. ופעם בבריכה- ששם אחת הבנות עזרה לי לצאת מהמים.  הקב''ה הציל אותי מאובדן עצמי, ומכמעט דריסה של מכונית...

תמיד ביקשתי מסביי וסבתותיי שלצערי לא כאן איתי, שייתנו לי סימן למה אני כאן... למה בכל זאת הקב''ה חושב שעוד לא הגיע זמני ללכת.. והנה קיבלתי את התשובה...

ואז חשבתי לעצמי למה אני מתחברת למילים האלה: ''רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קודשו, כי קדוש ה' אלוקינו'' ..

השם הודיה מסמל תודה: תודה על זה שב''ה אני בחיים.. תודה על זה שלהורים שלי נולדה בת...

אז זאת התשובה: אני כל כולי מייצגת תודה לקב''ה, וזאת הסיבה שאני צריכה לקום בבוקר ולהודות לקב''ה כל יום על שאני בעולם הזה!!!

וזאת הסיבה שיש לי שם מיוחד כל כך.

כי סוף סוף הבנתי, שאני בן אדם מיוחד כל כך..